על פי חקיקה ישראלית ענפה מהשנים האחרונות נקבע אופן הטיפול במפגעים שונים שעלולים לפגוע באדם או בסביבה. חקיקה ספציפית, משנת 2011, עוסקת באופן נרחב בתחום האסבסט. חומר זה, שהיה בשימוש נרחב, שימש במשך שנים ארוכות כחומר גלם בהקמת מבנים וגגות.
בין היתר, החקיקה מגדירה במפורש מהו מפגע אסבסט, מתי יש לבצע פינוי שלו, מי מסוגל לבצע את הפינוי בצורה תקינה ועוד. בשורות הבאות נרחיב אודות הסכנות שטמונות במפגעים מסוג זה, למי ניתן לפנות לצורך הטיפול ועוד.
חקיקה מתקדמת
בשנת 2011 הצטרפה ישראל למדינות המתוקנות אשר החליטו לפעול לצמצום מוצרי האסבסט, אשר אחראים לשיעור משמעותי של תחלואה ציבורית. בישראל הוקמו במשך שנים רבות בניינים ומבנים רבים, לרבות בתי ספר, מבני ציבור, מפעלים, ספריות ואף שכונות מגורים שלמות תוך שימוש בחומרים כגון אסבסט צמנט או אסבסט פריך.
הגילוי שמדובר על חומר מזיק מאוד כאשר הוא מתפורר חייבה פעולה נמרצת. פעולה זו התגבשה לחקיקה אשר מגדירה במפורש מתי ניתן לראות בחומר זה דבר בלתי מזיק ומתי מדובר על מפגע שמצריך טיפול. עוד מגדיר החוק מי יכול לבצע את הטיפול במפגעים, מי מוסמך לבצע בדיקות של איכות האוויר החשוד כמזוהם באבק אסבסט והיכן יש להטמין את הפסולת בצורה בלתי מזיקה.
על פי החוק, הידוע בשם "החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק" עשוי המפגע ללבוש כמה צורות שונות. בין היתר מדובר על:
- עבודות בלתי אחראיות אשר מביאות לשחרור אבק שניתן לראות בעין.
- אסבסט מוקשה המעורב בחומרים כגון מלט (צמנט) אשר נפגם עקב תהליך של שריפה או ריסוק, שבר וכדומה.
- אסבסט פריך (כלומר כזה שנהוג להניח בהתזה, לצורך יצירת חיפוי אקוסטי למשל), כאשר קיימת חשיפה לאוויר.
- פסולת בעלת תכולה של אסבסט, אשר לא מוטמנת במקום מתאים אלא חשופה לאוויר ובעלת פוטנציאל לשחרור חלקיקים מזיקים.
מטפלים במפגעים
כפי שניתן לראות, קיימים סוגים שונים של מפגעי אסבסט, כולם מצריכים טיפול מתאים. סוג הטיפול משתנה, מטבע הדברים, בהתאם לאופי המפגע.
- מניעת שחרור אבק תיעשה באמצעות הקפדה על עבודות פינוי או שיקום באמצעות קבלן מוסמך, שקיבל רישוי מתאים ועובד על פי כל הנהלים.
- איטום אסבסט פריך למניעת חשיפה לאוויר, או לחילופין – פירוק וסילוק על ידי גורם מוסמך.
- סילוק פסולת מאתרים ציבוריים, לרבות כאלה שהושלכו באופן לא חוקי, על ידי קבלני פינוי שמעבירים את פסולת האסבסט לאתרי הטמנה מתאימים.
חשוב לציין שהאחריות לטיפול במפגעים עשויה לכלול גופים שונים, ציבוריים או פרטיים. בין היתר, החוק קובע שכאשר מדובר על מבנה פרטי, מוסד ציבורי או על מפעל, חלה החובה על בעל המבנה או על אחראי התפעול לדווח על כל מפגע ולמנוע גישה של הציבור באופן מיידי אל המקום.
כמו כן, יש לבקש אישור לביצוע עבודות פינוי או תחזוקה מתאימות, ולהזמין קבלן מורשה לביצוע העבודות כאמור. בנוסף, יש לבצע גידור של המקום וסימון בשילוט מתאים עד לתיקון הליקוי.
כאשר מדובר על שטחים ציבוריים שאינם באחריות של אדם או גוף פרטי, יש לדווח על קיומו של מפגע כגון פסולת אסבסט למשרד להגנת הסביבה או לרשות המקומית. דיווח כאמור וביצוע פעולות מתאימות הוא אינטרנט של כלל הציבור.
לסיום, חשוב לציין שישנם מקרים שבהם יש להיעזר במעבדות מורשות, לצורך ביצוע בדיקות שונות. הבדיקות יכולות להיות של איכות האוויר (למציאת חלקיקי אסבסט) או של חלקי מבנה או חומר החשוד כבעל תכולת אסבסט. על פי הממצאים יוחלט על הצעדים הנדרשים, בכל מקרה ומקרה.
מקור תמונה: Bill Bradley
