מתי אסבסט מסוכן?

בעבר הלא מאוד רחוק השתמשו באסבט ליצור קירות , לבנות תקרות אקוסטיות, ליצוק צינורות וכ״ו. בשנים האחרונות מעדיפים להשתמש בחומרים אחרים. הסיבה העיקרית לשינוי המגנה ואי השימוש באסבסט היא ההכרה בכך שהאסבסט מסוכן לבריאות האדם ומשפיע לרעה גם על הסביבה.

ההבנה שהאסבסט מסוכן הביאה אף לחקיקה בנושא ובחוק עוגנו הגבלות השימוש באסבסט בתעשייה ובבנייה כמו גם הוראות והגבלות במידה ומעוניינים לפרק את האסבסט הקיים. כמו כן, נקבעו הגבלות מדוייקות לגבי מי יכול לפרק את האסבסט, איך ולהיכן יש לפנות את האסבסט המסוכן.

מדוע האסבסט הוגדר כחומר מסוכן?

האויר אותו נושמים בני האדם נושא בתוכו חלקיקים קטנים אשר מוגדרים ״כאבק״. חלק מאותם חלקיקים מזיקים לנשימה וחלקם אינו מזיק.

האסבסט כחומר שלם, לא סדוק ולא שבור, אינו מסוכן אך לאורך השנים האסבסט הוא חומר שעלול להינזק מבלאי טבעי, פגעי מזג האויר, שברים ועוד ועל כן עלול להשתחרר לאויר ״אבק אסבסט״.

אבק האסבסט מסוכן מאחר וכיום כבר ידוע כי בניגוד לאבק ״רגיל״, כמו חלקיקי חול או אבקני פרח לדוגמא, הרי שאבק שמקורו באסבסט עלול לחולל מחלות מסוכנות. האדם עלול לפתח מחלות קשות, פגיעה בריאות ועד סרטן הריאות. האסבסט מסוכן בעיקר לדיירים שגרים במבנה עם האסבסט, תלמידי בתי ספר ישנים שנבנו עם אסבסט, דייקי מבנים ישנים שלא שופצו והאסבסט טרם הוסר ועוד.

איך מפנים ומטמינים את האסבסט?

משך החשיפנ של בני האדם לאסבסט המסוכן באופן קבוע עלול לגרום לעלייה בתחלואה ולהגיע לדרגות חומרה שונות עד קשות מאוד. מאחר שכך הוחלט לקבוע פרקי זמן קבועים וידועים מראש להחלפת גגות האסבסט בחומרים ידידותיים יותר לאדם.

בכדי לפרק ולטמון את האסבסט יש להשתמש בפועלים אשר עברו הסמכה בנושא והם בעלי ידע וניסיון כיצד יש לטפל בחומר הרגיש בצורה שלא תפגע בו בעת הפירוק בכדי שלא ישתחרר אבק רעיל לאויר. פועלים אילו אף יודעים כיצד יש לטפל באסבסט המסוכן על מנת להטמינו בקרקע בצורה שלא תזהם את האדמה ותגרום לזיהום סביבתי. את האסבסט המפורק והעטוף יש להעביר אך ורק לאתר הטמנה ייעודי על ידי קבלנים המורשים לכך.

מה אומר החוק הישראלי?

החוק למניעת מפגעי אסבסט אוסר על שימוש חדש, הפקה, יצור ושיווק אסבסט והוא אף דורש לסלק בצורה הדרגתית את האסבסט המסוכן ממבנים ציבוריים ומהתעשייה עד סוף  שנת 2021.  כל מבנה בעל גג ששטחו מעל 50מ״ר מחייב את בעל המבנה לקבל היתר לפינוי האסבסט ולבצע את העבודה אך ורק על ידי קבלן מוסמך שקיבל הרשאה לטיפול באסבסט על ידי המשרד להגנת הסביבה. מי שעובר על החוק עלול לעמוד לדין ואף עלול להקנס בסכום של עד 200 אלף ש״ח או מאסר.

על פי הערכות של המשרד להגנת הסביבה קיימים כיום בישראל מעל 85 מיליון מ״ר של מוצרי אסבסט. לא קיים מיפוי ארצי של האתרים בהם עדיין ישנם לוחות אסבסט אך חלק מהרשויות המקומיות ביצעו מיפוי עצמאי וניתן לקבל את המיפוי מכל רשות מקומית.

מהו סוג האסבסט הנפוץ בישראל?

האסבסט הנפוץ ביותר בישראל הוא אסבסט הצמנט. מוצר זה שימש בעבר לבניית גגות, שטוחים או גליים, אשר שימשן בחקלאות, במגורים ובתעשייה. על פי האגודה למלחמה בסרטן כל עוד מדובר בלוחות שלמים במצב תקין הם אינם מהווים סכנה לבריאות הציבור. הבעיה העיקרית היא שלעיתים עבודות קידוח, ניסור או אפילו פגעי מזג האויר עלולים לגרום להתפוררות החומר ופיזור ״אבק אסבסט באויר״.

מהן המחלות להן גורם האסבסט?

המחלות אשר נקשרות בדרך כלל נגרמות בעקבות חשיפה ארוכת טווח לסיבי החומר המסוכן. בדרך כלל מדובר בתקופת דגירה ארוכה עד להופעת סימני המחלה. תקופת הדגירה יכולה להגיע אף ל-25-30 שנים ונמצא קשר ישיר בין החשיפה הממושכת לבין הסיכוי לחלות.

המחלות העיקריות מהן סובלים אנשים שנחשפו לאסבסט הן סרטן ריאות, אסבסטוזיס ומזותליומה. האסבסטוזיס היא מחלה כרונית ריאתית שנגרת רק עקב שאיפת סיבי אסבסט. בעקבות המחלה מתפתחת רקמה דלקתית בריאה אשר גורמת לבעיה חמורה בתפקודי הריאה והלב.

סרטן הריאות ומזותליומה שתיהן מחלות ממאירות אשר גם בינהן לאסבסט נמצא קשר ישיר.

מזותליומה הינה סוג נדיר של סרטן ממאיר וב- 80% ממקרי המחלה ישנו קשר ישיר לחשיפה לאסבסט.