פירוק ופינוי אסבסט
אסבסט הוא חומר קטלני שעלול לגרום לסרטן ולמחלות בדרכי הנשימה. הוא שימש בעבר בתעשיות רבות כמו בנייה, תחנות כוח ואפילו בידוד. עם זאת, כיום זה אסור כעת מכיוון שהוא מהווה סיכון בריאותי גדול מדי לאנשים סביבו.
עם התהוות הכמות הגוברת של חומרים המכילים אסבסט, חלה עלייה בפרויקטים של פינוי אסבסט המתנהלים ברחבי העולם. זה הוביל לחברות רבות שניסו לבטל את המתקנים שלהן בבטחה.
הסרת אסבסט היא תהליך יקר, כאשר חברות מסוימות מוציאות עד מיליון דולר בשנה על הליכים אלו בלבד. עם זאת בחשבון, מקומות עבודה מסוימים פונים לטכנולוגיות שונות המציעות עזרה בתהליך.
דרכים עיקריות להסרה של אסבסט
שלושת הדרכים העיקריות להסרה לצמיתות של אסבסט הן:
- פינוי מוחלט של החומר המכיל אסבסט, 2. עטיפה של החומר המכיל אסבסט בחומר מגן מתאים ו-3. ההפרדה הפיזית בין החומר המכיל אסבסט לסביבתו.
הדרך הראשונה תהיה להרוס לחלוטין את הבניין המכיל את האסבסט ולאחר מכן להוציא את כל החלקים המכילים אסבסט לתוך מתקן פינוי פסולת מאושר. זה די יקר מכיוון שזה דורש ציוד יקר, מומחיות וזמן באתר כדי להשלים את התהליך הזה.
הדרך השנייה היא להשתמש באנקפסולציה על משטחים מסוימים רק בחלק הפנימי של הנכס שלך שבהם אינך רוצה חשיפה או אבק שנוצר מעבודות טיפול או הריסה (כלומר, לא לשימוש חיצוני). עם זאת, זה זול יותר מהריסה מלאה, ופחות פולשני.
פירוק ופינוי אסבסט – סכנות בחשיפה לאסבסט
הסכנות בחשיפה לאסבסט ידועות. לאחר הסרתו, האסבסט מאוחסן במתקנים מיוחדים לסילוק עתידי או לשימוש בתהליכי ייצור.
פינוי האסבסט כרוך בהליכים רבים ומורכבים וצריך להיעשות באמצעי בטיחות נאותים בהם כל העובדים מוגנים. חלק מהחברות משתמשות בקבלנים כדי לעזור בתהליך, אבל זה יכול להיות יקר ולא לכל חברה יש גישה לכוח עבודה מסוג זה.
יצא לשוק מוצר חדש בשם "אסבסט סקרובר" שמסיר אסבסט ללא צורך בקבלנים או כל עבודה אנושית אחרת. מוצר זה משתמש בחומר חיטוי שיכול להרוג ביעילות את כל צורות החיידקים המוכרות ולהסיר חלקיקים הנישאים באוויר מהאוויר שאחרת היו גורמים לסיכונים בריאותיים בשאיפה.
אסבסט אסור במדינות רבות כעת, אך ארצות הברית עדיין לא אסרה. אסבסט גורם באופן קבוע לסרטן ולבעיות בריאותיות אחרות.
ישנן מספר דרכים להסיר אסבסט בצורה בטוחה ויעילה. חלק מהחברות בוחרות להשתמש בשיטה רטובה, המשמשת לרוב בפרויקטים של הריסה ומקומות בהם לא תהיה כניסה חוזרת לאחר תהליך הפינוי. שיטה זו משמשת גם לפרויקטים למגורים בהם אין צורך בכניסה חוזרת לאחר סיום הפרויקט.
השיטה היבשה כוללת שימוש במפוחים מיוחדים להסרת אסבסט ממיקומו המקורי, מבלי לגרום נזק לנכסים או מבנים בסביבה.
תעשיית האסבסט כמעט מתה היום בגלל המאמצים שעשו גופים ממשלתיים להסדיר אותה.
ייקח לנו זמן להיפטר מהאסבסט בבתים, בבתי הספר ובמקום העבודה שלנו. הרעלים האלה עדיין שם, וכל אחד יכול לעשות שינויים בחייו כדי שיוכלו לחיות בריא יותר.
פירוק ופינוי אסבסט – למה לפרק אסבסט?
סכנות האסבסט היו ידועות כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. בשנת 1900, רופא מוביל בצרפת, פייר מארי, הוכיח שסיבי אסבסט גורמים לסרטן.
מאז נאסר האסבסט במדינות רבות והשימוש בו פחת מאוד. השימוש באסבסט נאסר באוסטרליה בשנת 1973 לאחר שהוועדה המלכותית של פידינגטון מצאה שאין רמה בטוחה של חשיפה לחלקיקי אסבסט.
מאז, נעשו מאמצים מוגברים להסיר חומרים מסוכנים אלה מבניינים ומבנים אחרים ברחבי העולם.
אסבסט הוא סיב מינרלי מסרטן רעיל שיכול לגרום לבעיות בריאותיות שונות. ידוע שהוא רוצח מיליונים ברחבי העולם בגלל האופי המסוכן של הסיבים שלו.
אסבסט הוסר ממבני ציבור בארצות הברית בשנת 2012. מאז קנדה, אירופה ואוסטרליה עוקבות אחר כך עם מדיניות הסרה משלהן.
על מנת להסיר אסבסט, על קבלן ההריסה האחראי על פירוק ופינוי אסבסט לפרק ולהוציא את כל החומרים המכילים אסבסט מבניין לפני תחילת ההריסה. ברוב המקרים, תהליך זה נמשך בדרך כלל בין 5 ל-15 ימים, תלוי בכמה או מעט פסולת יש בתוך הבניין. מכיוון שהזמן כה חשוב במהלך הפירוק, שיטות מהירות יותר מועדפות כמו פירוק קירות ביד או שימוש בציוד מיוחד כמו מחפר עם אזמל.
אסבסט הוא בעיה רצינית, המובילה למותם של עשרות אמריקאים מדי שנה.
תעשיית האסבסט קיימת למעלה מ-100 שנה וגרמה לבעיות בריאותיות ברחבי העולם. ארה"ב יישמה את חוק איסור האסבסט בשנת 1989, אשר עודכן בשנת 1997 עם דרישות חדשות להסרת חומרים המכילים אסבסט.
אסבסט הוא חומר שהיה בשימוש נרחב בעבר לבידוד ואיטום אש. זה נקשר לבעיות בריאות חמורות כולל סרטן ריאות, מזותליומה ואסבסטוזיס.
השימוש באסבסט ירד באופן דרסטי במהלך השנים בגלל הסיכונים הבריאותיים שלו. מדינות רבות העבירו חוקים האוסרים על שימוש באסבסט. ארצות הברית היא אחת המדינות הבודדות שבהן הוא עדיין נקבע לשימושים מסוימים כמו קורות פלדה איטום אש, צינורות בידוד וחומרי בנייה.
ניתן למצוא אסבסט במקומות רבים כמו בתי ספר, סוכנויות רכב, מתחמי דיור ובתים שנבנו לפני 1978 כאשר המעבדות הפסיקו להשתמש במוצרים המכילים אסבסט.
