אסבסט הוא חומר מסוכן שנאסר לשימוש בישראל בשנת 2011, אך עדיין קיים בגגות ובתקרות של אלפי מבנים ישנים. הטיפול בו אינו עניין של בחירה, הוא מוסדר בחוק, ומחייב שיתוף פעולה בין שלושה גורמים: קבלן אסבסט מורשה, מעבדה מוסמכת לבדיקת סיבים, והמשרד להגנת הסביבה. ננסה להבין מי אחראי על מה, מה קובע החוק בפועל, ומה הסיכונים הבריאותיים והמשפטיים בטיפול לא מקצועי.
מה זה אסבסט פריך, ולמה הוא מסוכן יותר מאסבסט קשיח
אסבסט הוא שם כללי לקבוצת מינרלים סיביים שכללו בעבר תכונות בידוד ועמידות באש. הוא מסוכן רק כשהוא הופך ל"אסבסט פריך" – כלומר מתפורר ומשחרר סיבים מיקרוסקופיים לאוויר. אסבסט קשיח ושלם, למשל בלוח גג שלם ולא פגוע, נחשב פחות מסוכן כל עוד לא נוגעים בו, ניסורים, קידוחים או שוברים אותו.
חשיפה ממושכת לסיבי אסבסט קשורה לשתי מחלות עיקריות: אזבסטוזיס (הצטלקות רקמת הריאה) ומזותליומה ,סוג נדיר של סרטן באזור בית החזה, שלמעלה מ-90% ממקריו נובעים מחשיפה לאסבסט. שתי המחלות מתפתחות לרוב שנים רבות אחרי החשיפה, ולכן הטיפול הנכון במניעה חשוב יותר מטיפול בנזק שכבר נגרם.
לפני שהיה ידוע הסיכון הכרוך במוצרי אסבסט והשילוב של חומר זה במבנים מסוגים שונים היה מקובל לשלב אותו בתקרות אקוסטיות, במבני תעשיה, במבני ציבור, בבתי ספר, בבנייני מגורים וכן במוצרים תעשייתיים שונים, ובמוצרים עמידים לחום ולשריפה.
כיום, השימוש באסבסט פחת מאוד, ולא רק בשל הרצון להימנע מפגיעה מיותרת בבריאות הציבור. למעשה, השימוש, ההפקה, הייצור והשיווק של אסבסט ומוצריו אסור, וזאת על פי חוק שנחקק לפני שנים ספורות (2011). העובר על חוק זה צפוי לעמוד לדין ולשאת בעונשים כבדים.
במקביל לאיסור השימוש, קובע החוק שורה של כללים לטיפול במבנים ובפסולת אסבסט. הטיפול נעשה, מטבע הדברים, על ידי חברות בעלות רישיון לעבודות קבלניות עם התמחות באסבסט. חברות אלה עובדות על פי נהלים מסודרים ומחייבים הן בפעולות ההכנה, הן במהלך הפעולות בשטח והן בסילוק הפסולת בגמר העבודה.
מה קובע חוק האסבסט הישראלי (2011)
חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, פורסם ב-4 באפריל 2011. החוק אוסר שימוש חדש, ייצור, ייבוא ושיווק של אסבסט, ומחייב הסרה הדרגתית של אסבסט פריך קיים. הוא גם קובע לראשונה מנגנון רישוי לעוסקים בתחום, כך שרק גורמים מוסמכים רשאים לגעת בחומר.
הענישה על הפרות אינה סמלית. עבירות "קלות", למשל עיסוק ללא רישיון מתאים, עלולות להסתכם בעיצום כספי של עד 50,000 ש"ח ליחיד ו-100,000 ש"ח לתאגיד. עבירות חמורות יותר, כמו גרימת מפגע אסבסט או ביצוע עבודה בלא היתר, מגיעות עד 400,000 ש"ח ליחיד ו-800,000 ש"ח לתאגיד, וזאת בהליך מנהלי בלבד, ללא צורך בהוכחה ברמה הפלילית.
מי רשאי לטפל באסבסט – שני סוגי קבלנים ולא אחד
בניגוד לתפיסה הרווחת, החוק לא מדבר על "קבלן אסבסט" אחד אלא על שני רישיונות נפרדים:
- קבלן אסבסט צמנט – מוסמך לטפל בלוחות אסבסט קשיחים, כמו גגות גליים סטנדרטיים.
- קבלן אסבסט פריך – רישיון נפרד ומחמיר יותר, נדרש כשמדובר באסבסט שכבר מתפורר או פגוע, כגון בידוד תרמי ישן או תקרות אקוסטיות שניזוקו.
חשוב לבדוק מול הקבלן איזה רישיון בדיוק יש לו, כי הוא לא בהכרח מכסה את שני הסוגים. בנוסף, לפני עבודות באסבסט פריך נדרש "היתר עבודת אסבסט" ספציפי מטעם הממונה במשרד להגנת הסביבה, לא מספיק שהקבלן מחזיק רישיון כללי.
תפקיד המעבדה המוסמכת
כשלא ברור אם חומר מסוים הוא אסבסט, פונים ל"בדיקת מעבדה", בדיקה של דגימת חומר או דגימת אוויר לנוכחות סיבי אסבסט. החוק מבחין בין שני סוגי מעבדות:
- מעבדת אנליזה – בודקת את הדגימה עצמה ומאשרת אם מדובר באסבסט.
- מעבדה דוגמת – מוסמכת לבצע את דגימת האוויר בשטח, לפני שהיא מועברת לניתוח.
שתי המעבדות פועלות מכוח רישיון נפרד, ורק תוצאה מהן קבילה לצורך הליכים מול הרשויות.
כאשר מתגלה מפגע אסבסט, מבנה שנשרף, ניזוק, קרס או שאותרה בו פסולת אסבסט, לא מספיק להזמין קבלן. יש לפנות למוקד סביבה של המשרד להגנת הסביבה (*6911) או לרשות המקומית. ראש הרשות המקומית מוסמך להוציא צו מנהלי מיידי בעניין אסבסט, על סמך חוות דעת של סוקר אסבסט מוסמך, תפקיד ייעודי שחלק מעובדי הרשויות עברו הכשרה מיוחדת לשמש בו.
שלבי הטיפול הנכון באסבסט
- זיהוי – בדיקה חזותית או דיגום מקצועי, אם קיים ספק לגבי טיב החומר.
- דיווח, אם מדובר במפגע (נזק, קריסה, פסולת) – לרשות המקומית או למשרד להגנת הסביבה.
- קבלת היתר עבודה, כשמדובר באסבסט פריך.
- ביצוע על ידי קבלן בעל הרישיון המתאים (צמנט או פריך), תוך הרטבת המשטחים למניעת פיזור אבק.
- פינוי לאתר הטמנה ייעודי המורשה לקבל פסולת אסבסט, לא כל אתר פסולת רגיל מוסמך לכך.
חברות המתמחות בטיפול באסבסט
מהדברים שפרטנו עד כה, עולה בבירור העובדה שכאשר מגלים את קיומו של אסבסט, בפרט כאשר יש חשש לכך שמדובר על חומר החשוף לאוויר ומפזר סיבים רעילים, יש לפנות לחברה המתמחה בעבודות עם חומר זה.
חברות מתמחות מסוגלות לבצע בין היתר:
- טיפול, פירוק וסילוק של גגות אסבסט.
- איטום של תקרות אקוסטיות ותקרות מבודדות אחרות, אשר כוללות מרכיב של אסבסט פריך.
- סילוק של מבני אסבסט אשר ניזוקו והפכו מסוכנים במיוחד בשל תופעות כגון שריפה, בלאי, פגיעה בשל אירוע בטחוני (טיל, פצמ"ר), נזק כתוצאה ממזג אוויר קשה.
- פינוי נכון של פסולת שמצאה את דרכה (בניגוד לחוק) לאתרים שונים ללא טיפול הולם.
דרושה מעבדה
בהקשר של טיפול באסבסט על ידי חברה קבלנית מורשית ומוסמכת יש לציין שלב מקדמי שלעיתים דרוש. לעיתים, עולים מצבים שבהם לא ברור האם מבנה מסוים כולל חלקי אסבסט. כך הוא הדבר למשל כאשר מדובר על מבנה ובו תקרה מבודדת, אשר נבנתה בעבר ולא ברור האם משולב בתוכה החומר הבעייתי (הידוע כאסבסט פריך).
כאשר מדובר במקרה כזה, וכן כאשר רוצים לברר האם מבנה אזבסט נמצא במצב שמצריך טיפול במידי יש צורך לפנות למעבדה מוסמכת. בישראל, כך קובעות התקנות, ישנן מעבדות מוסמכות אשר רק להן מותר לבצע בדיקה לבירור טיבו של חומר הנחזה כאסבסט. המעבדות הללו מקבלות דגימה ולאחר בדיקה מסוגלות לספק תשובה לשאלת קיומו של אסבסט או שלילת קיומו.
אגב, ישנם גופים שמתמחים בביצוע דגימת אוויר, בכדי לאתר או לשלול קיומו של אבק או סיבי אסבסט בקרבה למקומות מגורים, מפעלים, בתי ספר וכדומה.
מעורבות ממשלתית
על פי החוק, כאשר נתקלים במפגע אסבסט, מצב שבו מבנה ניזוק או נשרף, חלקים ממנו התפוררו או שאותרה פסולת אסבסט, לא די ביצירת קשר עם קבלן מורשה. במקרה כגון אלה שצוינו יש לפנות בדחיפות למשרד הממשלתי האחראי למפגעי סביבה – למשרד להגנת הסביבה. למען הדיוק, יש לפנות לאגף אבק מזיק במשרד זה בכדי לקבל היתר לביצוע עבודות אזבסט במקום.
הפניה צריכה להיעשות על ידי בעליו של המבנה או על ידי אדם המשתמש במבנה ואחראי עליו. בין יתר מדובר על מבני תעשיה, מבני ציבור, מוסדות לימוד וכן הלאה.
יש לציין שכאשר מדובר לא על מבנה אלא על גילוי של מפגע כגון פסולת אסבסט, מבנה נטוש וכיוצא באלה, מומלץ שכל הנתקל בהם ימהר לדווח על כך או לרשות המקומית או למשרד להגנת הסביבה. רשויות אלה ימהרו לטפל במפגע ולמנוע פיזור נוסף של סיבים מזיקים לאוויר שכולנו נושמים.
לסיכום
טיפול באסבסט בישראל מוסדר בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק משנת 2011, ומותר רק לגורמים בעלי הסמכה מתאימה. בהתאם לסוג האסבסט, יש להזמין קבלן אסבסט צמנט או קבלן אסבסט פריך, ובמקרים מסוימים נדרש גם היתר עבודה מהמשרד להגנת הסביבה.
כאשר קיים ספק לגבי סוג החומר, יש לבצע בדיקה באמצעות מעבדה מוסמכת. במקרה של מפגע, שריפה או פסולת אסבסט, יש לדווח לרשות המקומית או למשרד להגנת הסביבה ולא לנסות לטפל בחומר באופן עצמאי. טיפול לא חוקי עלול לגרור קנסות כבדים ואף אחריות פלילית, ולכן חשוב לפעול בהתאם להוראות החוק.
שאלות נפוצות
האם מותר להשאיר גג אסבסט שלם על הבית?
כן, אסבסט קשיח ושלם שאינו פריך מותר להישאר במקום, אך החוק דורש תחזוקה נאותה ומעקב תקופתי. ברגע שהגג ניזוק, נסדק או נשרף, חלה חובה חוקית לפעול לפינויו.
מי בודק אם חומר מסוים הוא אסבסט?
רק מעבדת אנליזה מוסמכת רשאית לקבוע זאת, על סמך דגימת חומר או דגימת אוויר שנלקחה על ידי מעבדה דוגמת מורשית.
מה ההבדל בין קבלן אסבסט צמנט לקבלן אסבסט פריך?
קבלן אסבסט צמנט מטפל בלוחות קשיחים כמו גגות רגילים. קבלן אסבסט פריך מחזיק רישיון מחמיר יותר, נדרש לחומר שכבר מתפורר, ולרוב גם היתר עבודה נפרד מהמשרד להגנת הסביבה.
למי מדווחים כשמגלים פסולת אסבסט נטושה?
לרשות המקומית או למוקד סביבה של המשרד להגנת הסביבה בטלפון *6911. אין להזיז את הפסולת בעצמכם.
מה הענישה על טיפול לא חוקי באסבסט?
עיצומים כספיים מנהליים שנעים בין 50,000 ש"ח ליחיד (עבירות קלות) ועד 800,000 ש"ח לתאגיד (עבירות חמורות), בנוסף לאחריות פלילית אפשרית.
